סטודנט הופקד על בניית ליבת המאגר
29/01/2014
מדינת ישראל, משרד הפנים והרשות הביומטרית נוהגים כאילו הם סטארט-אפ של חמישה צעירים שיושבים במקלט באור יהודה, ולא כמו מי שאמורים לבנות את אחת התשתיות הלאומיות הקריטיות ביותר שמנסים להקים כאן בשנים האחרונות. כפי שתראו בהמשך, הביצוע הקלוקל של משרד הפנים לא רק יהרוס את הפרטיות שלכם, הוא יפגע בכל אזרחי המדינה לפחות ל 80-90 שנים הקרובות (עד שרוב האוכלוסיה תתחלף).
תוכנת ההשוואה – ליבת המאגר
משרד הפנים חייב להשתמש בתוכנת השוואה כדי להשוות את טביעות האצבע שנכנסות למאגר הביומטרי לאלו שכבר בתוכו (על מנת למנוע זיופים). את המכרז לאותה תוכנה כתבו כבר שלוש פעמים ובכל פעם ביטלו, שינו ודחו, כך שבעצם אין כרגע תוכנה כזו.
מניעת זיופי זהות הוגדרה על ידי האחראים על המאגר כפונקציה המרכזית שלשמה נבנה המאגר הביומטרי. לכן, באין תוכנה מתאימה, החליטו במשרד הפנים לבנות אותה לבד.
מאלתרים את הליבה
ממסמכים שהגיעו אל “התנועה לזכויות דיגיטליות” ניתן לראות כי משרד הפנים פשוט מאלתר ובונה תוכנות לבד, בלי צוות בדיקה, עם הנחיה מקצועית מפוקפקת, ללא קריטריונים מוכרים וידועים, ללא תהליך בדיקה של QA מסודר. מתוך המסמכים עולה גם העובדה הבאה: לבניית ליבת המאגר נשכר בעל הכשרה בטכנאות מחשבים, אשר לגביו הצהירה המדינה בבקשה לשכירת שירותיו כי טרם סיים את לימודיו.
המסמכים בהרחבה
</td> </tr> </tbody> </table> בסעיף 4 טוענת המדינה שכרגע היא נמצאת בפיילוט ויש לה תוכנת השוואה ביומטרית, אבל הקמת מערכת ההשוואה הזאת עומדת במרכזו של מכרז שמתקיים בימים אלה. לטענת המדינה, מערכת זו היא מערכת הליבה של הרשות הביומטרית. בסעיף 5 אומרת המדינה: “בשלב זה הרשות מבצעת שיפורים ופיתוח של מערכת הביניים אשר מהווה תחליף זמני למערכת ההתאמה הביומטרית” – כלומר, אותה מערכת חשובה היא בעצם רק מערכת ביניים, ויש יועץ כלשהו שמסייע למדינה לבנות את המערכת תוך כדי הפיילוט. כדי להבין את שני הסעיפים האלה נשתמש בדוגמה מתחום מוכר יותר – בנקאות. הליבה שעליה מנסה בנק להגן היא הכסף שאנחנו מפקידים בו. המערכת של הרשות הביומטרית, שמחזיקה את הנתונים הביומטריים שלנו, דומה לתוכנה שמנהלת ורושמת את הכסף שלנו בבנק. האם הייתם מוכנים לשמוע שבזמן שאתם מפקידים כסף, הבנק בונה את המערכת שאמורה לדאוג לכסף שלכם ומפתח אותה, והמערכת הקיימת שלו היא תחליף זמני למערכת מקצועית ואמינה? האם הייתם נותנים לבנק כלשהו לאחסן את הכסף שלכם בקופסה באמצע הרחוב עד שהוא יבנה את הכספת שאמורה לשמור על הכסף? זה בדיוק מה שעושה הרשות הביומטרית: היא משתמשת במערכת לא מקצועית, המכונה על ידה “מערכת ביניים” (ייתכן שהיא מערכת מצוינת, אבל היא לא מערכת מוכרת בחוגים המקצועיים, ולמעשה היא נבנית תוך כדי עבודה על ידי היועץ). במצב הנוכחי איש אינו יכול לדעת אם המערכת אכן עושה את העבודה או שהיא פגומה באופן מהותי. יחסה של המדינה אל פרויקט שהיא הגדירה כפרויקט החשוב ביותר ב-20 השנים האחרונות מעורר תמיהה. האם כך צריך להיראות פרויקט לאומי חשוב? אם בשלב הזה מזלזלים במידע, איך אפשר לסמוך על משרד הפנים שישמור ביעילות על מידע פרטי כה יקר? המסמכים הבאים ( 125944 ו- 85751 ) מראים כי את מערכת הביניים פיתח פלוני בשם פיטר קוגן, אשר ב-2010 -2011 הגדר כטכנאי מחשבים וסטודנט לקראת סיום לימודיו. ייתכן שקוגן עושה עבודה נפלאה, ואין במסמך זה כדי להטיל דופי בעבודתו, אבל האם הייתם מוכנים לתת לאדם בעל הכשרה זוטרה יחסית לבנות פצצת אטום שתאוחסן באמצע השכונה שלכם? שאלה נוספת שעולה מן המסמכים היא: מתי בדיוק הפך משרד הפנים לבית תוכנה? האם הייתם נותנים לילד של השכנים לבנות את התוכנה הקריטית לניהול העסק שלכם? למה שניתן למשרד הפנים לבנות את התוכנה הקריטית ביותר של מדינת ישראל? כרגע, אפשר לומר בבטחון שהנתונים הביומטריים של המשתתפים בפיילוט נמצאים בסיכון. המסמכיםהמסמכים שהגיעו אל התנועה לזכויות דיגיטליות: |